ביקור בפראג, אוגוסט 2004
אין ברירה, ביום מן הימים תהיה חייב לנסוע ולהסתכל לפחות באחדים מן המקומות בעולם שבהם אתה חש עצמך בבית; או אז תימלא נפשך פליאה ותמיהה.
[קארל צ'אפק, מסעות בצפון]
< קברו של קארל צ'אפק וישהראד, פראג
"…ולפתע חשתי קינאה עזה, אדון בּוֹהוֹמִיל היקר,בשיעורי הנהיגה שלך באופנוע יאווה, כי אתם בטח חלפתם, אתה והמורה שלך, אדוני, על פני המקומות היפים ביותר בעולם; עלו בזכרוני קַמִפֶּה, מאלָה סְטְרָנָה, הראדָצָ'נִי, סְטארֶה מֶסְטוֹ, יוֹזְפוֹב, וינוֹהְרַאדי, הגנים המוצלים בקיץ של המסבאות ובתי הבירה, הסֶצֶסיוֹן המתחרה בקלאסיציזם והבארוק כמעט בכל פינה…"
[פַּאבֶל הילֶה, מרצדס-בנץ. תרגום מירי פז.]
"…למעשה, כשביל קלינטון הגיע לפראג, הרי זה רק כדי ללגום בירה בנמר הזהב יחד עם בּוֹהוֹמיל הראבַּאל, כי הבאדוויזר האמריקאית היא פשוט שתן בהשווה למשקה האלים הנושן הזה."
"שעה לפני עלות השחר ב-7 במרץ 1974, מת קספר יוֹאכִים אוּץ משבץ שני וצפוי-מזה-זמן, בדירתו שברחוב שירוֹקה מס' 5, הצופה אל בית הקברות היהודי הישן בפראג."
["אוּץ", מאת ברוס צ'טווין. תירגם דורי פרנס.]
"..דיון על מעלותיו (או להיפך) של קפקא, שאוּץ סגד לו כבורא עולמות ואורליק ביטל אותו בתור זיוף. לפי הצדק צריך לבטל את ספריו.
"לאסור, אתה מתכוון?" אמרתי. "לצנזר?"
"אני לא מתכוון," אמר אורליק. "אמרתי לבטל."
"פאף! פאף! " הניף אוץ את ידיו. "איזו מין טפשות זאת?"
טענתו של אורליק כנגד קפקא הייתה מבוססת על מעמדו האנטומולוגי המפוקפק של החרק. בסיפור הגלגול…"
"בילינו את שארית אחר-הצהריים בשוטטות ברחובות דלילי-האוכלוסין של מאלה סטראנה, משתהים מדי פעם להתפעל מחזיתו המעוטרת של בית-סוחר, או מארמון בארוק או רוקוקו – הורטבה, הפלאפי, הלובקוביץ': הוא נקב בשמותיהם כאילו היו הבנאים חברים אינטימיים."
"…התיישבנו בגן מתחת למזר סטראהוב. גבר בתחתונים השתזף על הדשא. אניצי הצפצפות ריחפו ונחתו על בגדינו כפתיתי שלג."
"…המוזיאון, מבנה גרנדיוזי מהימים הטובים ההם של פראנץ-יוזף, נקרא על שם הקיסר רודולף בכדי להנציח את תשוקתו לאמנויות הדקורטיביות.
"תגידי לי," שברתי את השתיקה, "למה המוזיאון שלכם תמיד סגור?"
"למה אתה חושב?" היא פלטה צחוק חפוז, גרוני. "כדי שאנשים לא יכנסו!"
"למטה, עמוק מתחתיו, זוהרת פראג הלילית, מלאה נהגי מוניות חסרי אחריות, בתי קפה ובארים מפוקפקים…"
[מיכאל ויווג, רושמי אהבת אב, תרגום רות בונדי]
"..אני לוגמת תה ומביטה בו מהצד. הוא תופס את מבטי ומחייך אליי חיוך קטן. זה שוב אותו חיוך יפה.
"את רוצה לשמוע מה התגלית האחרונה שגילו תחקירי הכתבים של לידובה נוביני?" הוא שואל.
אני מהנהנת.
"התיירים נמשכים אל אתרי העבר של פראג," הוא קורא באוזניי כותרת גדולה. "האם העלית דבר כזה על דעתך?"
"..אני שוכבת עם כמה בנות מהכתה, על המזח של קמפה, אנחנו משתזפות ומפטפטות. הוולטאווה הומה ברקע."
"…פינצ'ר פראגאי אופייני. כזה יצור גמדי ערמומי, שנראה כמו מיזעור כושל של איזו איילה חולה מאד, אבל אחותי הייתה מאוהבת בו עד הגג."
תסלחי לי, גברת, איך הולכים מפה לז'יז'קוב?"
נעצרה והסתכלה בו כדי לראות אם הוא מדבר בכנות ופניו הטובים של שווייק אמרו לה, כי אכן חייל זה רוצה, כנראה, באמת להגיע לז'יז'קוב.
…אחר כך אמרה לו שהיא באה לכאן עם הכלב גם כל ערב בשעה שש, שהיא לא מאמינה לשום גבר בפראג, שפעם נתנה מודעה לעתון לצרכי נישואין וענה רק מסגר אחד והוציא ממנה שמונה מאות כתר בשביל איזו המצאה ונעלם."
[יארוסלב האשק, החייל האמיץ שווייק, שווייק כמשרת לסרן לוקאש, תרגום רות בונדי וחיים איזק]
"..צ'יזיק עשה עוד נסיון אחד להוסיף לו חזות מאיימת. מכיוון שהכלב היה צהבהב ולבן, בעצם אפור, הוא צייר לו פסים שחורים גדולים על פני הגוף, כך שהיה דומה לתן.
האיש, שבא למחרת לקחת אותו, נסוג מבועת כשראה אותו.
"זה כלב נורא!" קרא."
[יארוסלב האשק, המכון הקינולוגי, מתוך מפקד העיר בוגולמה, תרגום רות בונדי]
"..אני לא מכניס את האף שלי לעניינים כאלו. שישקו לי כולם בתחת!" ענה בנימוס מר פאליבץ והצית את מקטרתו. "בימינו אדם שמתערב בעניינים כאלו יכול לשבור את הראש. אני בעל עסק וכשבא מישהו ומזמין בירה, אני מוזג לו. אבל איזו סארייבו, פוליטיקה או איזה ארכידוכס, נשמתו עדן, זה לא בשבילנו. מזה לא יצא שום דבר חוץ מפַּאנְקְרַאץ.* "
[יארוסלב האשק, החייל האמיץ שווייק, התערבות החייל הטוב שווייק במלחמת העולם. תרגום רות בונדי וחיים איזק]
* פַּאנְקְרַאץ – בית כלא.
"בפראג חיים למעלה ממיליון בני-אדם, ואין בדעתי למנות כאן את כולם בשמותיהם."
[לודביק ואצוליק, חזירי-הים. תרגום צבי ארד. ]
למר שץ שלום,
אשמח אם תוכל להרחיב בנושא-סימני דרך לקפקא,או, אולי, חנויות ספרים המתמחות בו,שכן אני עצמי טס ביום חמישי הקרוב לפראג.
חן-חן.
העלית זכרונות טובים…. תודה תודה.
ומה עם המוסיקאים הזקנים שמנגנים ג'אז צ'כי על הגשר לעיר העתיקה?
למתעניין בקפקא: אל תחמיץ את בית הקברות היהודי שם הוא קבור – יער יפהפה שבו יש קבר צנוע ועליו כתוב "פרנצי קפקי"!
מומלץ לקרוא את 'רומן לנשים' של וויוג לפני הנסיעה,
ולאחר מכן לדגום את התחתית של פראג.
אותי שיעשעה במיוחד תחנת Venice שבמרכז העיר.
הפער בין השם הפואטי לשברו.
נהניתם, נכון?
על אף גדודי התיירים?
איזו נוסטלגיה התמונות וחלק מהסיפורים. יפה מאוד.
אגב, בספר מכתבים של קפקא לאהובתו (?) שאני לא זוכר את שמה, הוא מפנטז לברוח ביחד לפלסטינה ולפתוח בית קפה…
לד"ר, אין לי עצות מיוחדות – גוגל ודאי יודע יותר ממני
http://www.google.com/search?hl=en&lr=&ie=UTF-8&q=kafka+in+prague
טלי, הגשר עמוס תיירים – חלפנו שם מהר וראינו רק מישהו מפעיל מריונטה שמנגנת בגיטרה. די מרשים.
רונית, ויווג מופיע שם בחלונות הראווה עם עוד שתי סופרות. לא הספקתי לשאול במה מדובר.
ולאורן וכולם, כף לכם שעבורכם זאת נוסטלגיה – זה היה הביקור הראשון שלי בפראג. והוא היה משפחתי (כלומר, בלי פאבים.) לפני כן הסתפקתי בטקסטים.
http://www.shats.com/prague.htm
נפלאה.
ואהובתו של קפקא מהמכתבים היתה מילנה, לא?
פליצה?
אם לצטט את עצמי – שמעתי ממישהו שבשנות השמונים, בניו-יורק – באפר-ווסט-סייד – פורסם שירות ייחודי: מי שנרשם כמנוי יכול היה לקבל את מכתביו של קפקא לפליציה באואר, לפי הסדר והקצב המדוייק שבו נשלחו (שניים או שלושה ביום, במשך כמה שנים) תמורת פחות מ-1000 דולר. המחיר כלל גם מארז נאה.
http://www.notes.co.il/avner/1652.asp
ויש גם מכתבים למילנה.
עוד על הנשים של קפקא:
http://www.milim.org/milim/M-1-Milim/FRANZ-KAFKA/fz-21-nashim.htm
עודד וולקשטיין על "מכתבים לפליציה"
אביעד קליינברג על "המשפט האחר" מאת אליאס קנטי
אני ממש לא זוכר. אני רק זוכר שקראתי את המיכתבים האלו פעם באיזה ספרון.
אם רק הייתי זוכר כל מה שפעם ידעתי…
אני זוכר שיש לי סקודה פליציה (פלישיה) ולא מילנה. זה כן.
לאבנר שץ שלום,
בין הציטוטים שמופיעים בין התמונות הופיע הציטוט הבא
למעשה, כשביל קלינטון הגיע לפראג, הרי זה רק כדי ללגום בירה בנמר הזהב יחד עם בּוֹהוֹמיל הראבַּאל, כי הבאדוויזר האמריקאית היא פשוט שתן בהשווה למשקה האלים הנושן הזה.
למען הדיוק: אמריקה חבה את באדוויזר לצ'כיה דווקא! השם באדוויזר בא משם המקום בודייוביצה שהיה מפורסם בבירה האיכותית שיוצרה בו במשך דורות. במקום זה מתרחש חלק הארי מהמעשיות המסופרות בפי החייל האמיץ שוויק
אתה צודק, ולזאת בדיוק כוונת הציטוט (אולי קטעתי אותו מוקדם מדי) – שבאדוויזר נוסח אמריקה היא משקה ירוד בהשוואה לבאדוויזר-בודיוביצה המקורית.
אצל הראבאל – נדמה לי שבעיירה בה נעצר הזמן – יש תיאור מפורט ומשכר של ייצור בירה.
אשר לשוויק: רות בונדי תיקנה אותי פעם כשכתבתי בטעות שבודיוביצה היא העיר של שוויק – שוויק הוא איש פראג, כמובן, אבל הגדוד שלו מוצב בבודיוביצה, ולשם הוא "מנסה" להגיע, בדרך הארוכה והאיטית ביותר.
וראה גם
http://www.notes.co.il/avner/3010.asp
אגב – שני אנגלים ממנצ'סטר, שעל מומחיותם בענייני בירה אי אפשר לחלוק (אחד מהם בעל פאב) אמרו לי בבאר של המלון שהבירה הצ'כית טובה לאין שיעור מהאנגלית, מפני שהייצור שלה הוא על טהרת המוצרים הטבעיים, ובתהליך הייצור אין חומרי שימור וכימיקלים אחרים.
אבנר,
תודה על התשובה. הדעה על איכותה היוצאת מן הכלל של הבירה הצ'כית המיוצרת מן החומרים הטבעיים נכונה לגבי המזון בכלל. המזון המיוצר באירופה המרכזית – הפחות מתועשת – הוא אכן טעים ובריא יותר מזה המיוצר במערב. האחרון מעורבב עם חומרי שימור.
כמו כן, תודה על הקישורית לחומר על שוויק. קראתי את הדברים בעניין רב. הערותיי המעטות הן: לקומוניסטים לא הייתה סיבה להשמיד את כתב היד של פפק על עלילות האשק בגטו. הם לא אהבו לדבר על הגטאות ומחנות הריכוז שהוקמו בידיהם, אך נהנו לגנות השכם והערב את הגטאות שנבנו על-ידי הגרמנים. בכלל, בבריה"מ ז"ל דמותו של שוויק הייתה אהובה ואהודה. ההערה השנייה היא על האנטישמיות של האשק. סביר שהיה נגוע בה, אך בוודאי לא באופן קיצוני. ממה שהאשק כתב עולה שהוא די תיעב גרמנים. מעניין שבמקום מסוים ב"עלילות החייל שוויק" הוא מתלהב מזה שמכים ביהודים ודווקא בגלל שהיהודים השמיעו צעקות נגד הסרבים, כלומר בעד הגרמנים. יש אירוניה אכזרית בכך שבספר היהודים האלה צועקים "הייל! הלאה עם הסרבים!"
יופי של תמונות ואחלה פוסט, ממליצה בחום על העיר פראג מקום לחופשה מושלמת